סיכונים בריאותיים משימוש ממושך בקרשי חיתוך מפלסטיק:
- חדירה של מיקרו-פלסטיק למזון:
כל חיתוך יוצר שריטות וסדקים בקרש.
חלקיקים זעירים מהפלסטיק עלולים להיתלש ולהיכנס למזון – בייחוד בבשר רך, ירקות רטובים או תבלון עם חומצה (כמו לימון).
צריכה קבועה של מיקרו-פלסטיקים עלולה להוביל להצטברות בגוף, עם קשר אפשרי לדלקות, הפרעה הורמונלית ואף סרטן (הנושא עדיין במחקר).
- שאריות חיידקים בתוך הסדקים:
סדקים בפלסטיק קשה מאוד לנקות לחלוטין.
בשר נא משאיר שאריות שומנים וחלבונים שחיידקים אוהבים (סלמונלה, קמפילובקטר, אי-קולי).
עם הזמן הקרש הופך לכר גידול לחיידקים – גם אם שוטפים אותו.
- שחרור כימיקלים (כמו BPA או PVC):
תלוי בסוג הפלסטיק (לא כל הקרשים בטוחים לשימוש במזון).
בייחוד כששוטפים במים חמים, במדיח או חותכים מזון חם – משתחררים פתלטים וביספנולים.
חומרים אלו משבשים פעילות הורמונלית ועלולים לפגוע בפוריות, בכבד ובתפקוד המטבולי.
פתרונות מומלצים:
- קרש חיתוך עץ איכותי (במבוק או מייפל): אנטיבקטריאלי באופן טבעי (חיידקים מתקשים לשרוד בו).
- קרש חיתוך זכוכית: לא סופג חיידקים בכלל. קשה לניקוי בגלל רעש והחלקה, וגם שוחק סכינים מהר — לכן פחות מומלץ לשימוש יומיומי.
סוגי קרשי עץ מומלצים למטבח:
- עץ מייפל (Maple) – ההמלצה הטובה ביותר.
עץ קשה, סופג מעט נוזלים. עמיד מאוד בפני סכינים.
בעל תכונות אנטי-מיקרוביאליות טבעיות.
מאושר לשימוש במטבחים מקצועיים בארה״ב.
- עץ אגוז (Walnut).
מעט רך יותר ממייפל – פחות שוחק את הסכין.
צבע כהה ומרשים.
סופג פחות ריחות מבמבוק.
- עץ במבוק – פתרון זול וטוב.
עמיד מאוד, קל יחסית.
פחות סופג ריחות, אבל קצת קשה לסכינים.
הבחירה הירוקה – חומר מתחדש.
הימנעו מקרשי עץ רך (כמו אורן) – סופגים מים, מתעוותים, צוברים חיידקים מהר.
יש גם קרשים מיוחדים שהסיבים שלהם לאורך (נקראים גם קרשים עם סיבים אנכיים/לאורכם או באנגלית: end grain cutting boards) הם סוג ייחודי של קרשי חיתוך, והם נחשבים לאיכותיים במיוחד בקרב טבחים מקצועיים ובחובבי בישול.
למה הכוונה "סיבים לאורך"?
הכוונה היא שכיוון הסיבים של העץ פונה כלפי מעלה, כלומר הסכין חותכת לתוך קצה הסיבים (ולא לאורך הסיב).
לוח כזה עשוי מקוביות עץ קטנות שמודבקות כך שה"חלק העליון" של העץ – קצה הסיב – הוא זה שנמצא במגע עם הסכין.
יש כמה יתרונות לקרש עם סיבים לאורך:
- קודם כל הוא שומר על הסכין – הסכין חודרת בין הסיבים במקום לחתוך דרכם, מה ששומר על החדות שלה.
- עמידות גבוהה יותר – הקרש "מרפא את עצמו" חלקית: הסיבים נסגרים חזרה אחרי החיתוך.
- מראה יוקרתי – מראה של פסיפס, טקסטורה צפופה ומעניינת.
- עמידות בפני חיתוכים ושריטות – חותכים בו שוב ושוב והוא עדיין שומר על המראה.
- הרבה פעמים הקרש הזה בנוי מקוביות עץ קטנות בצורת רשת פסיפס. והוא קצת כבד
איך מתחזקים כל קרש עץ?
ניקוי יומיומי:
- שטפו מיד אחרי כל שימוש – מים חמימים וסבון.
- נגבו ישר עם מגבת – לא להשאיר רטוב!
- פעם בשבוע (או מתי שתזכרו ונוח לכם) שפשפו עם חצי לימון + מלח גס ← שטפו.
חיטוי חודשי (או אחרי בשר נא):
- שופכים מעט חומץ לבן על הקרש ← מנגבים ← מייבשים.
- לחלופין: מערבבים כפית סודה לשתייה עם מים ← ומשפשפים בעדינות. מייבשים היטב.
שימנו (אחת לשבוע-שבועיים):
- שמן מינרלי טהור (נמכר בחנויות לכלי מטבח או בבתי מרקחת).
- שפכו מעט על הקרש, שפשף עם מטלית נקייה עד שנספג.
- אל תשתמש בשמן זית שמן/קנולה ודומיו וגם לא עם חמאה! הם מחמיצים ומסריחים עם הזמן.
מה לא לעשות!
- לא להכניס למדיח.
- לא להשרות במים.
- לא לשפשף עם סקוֹצ’ מתכתי.
