צלחת הסדר

למי שזו הפעם הראשונה ולמי שזקוק לריענון הנה מה צריך שיהיה על צלחת הסדר ולזכר מה אנחנו שמים אותו על הצלחת.

אין צורך בצלחת מיוחדת לעניין, כל צלחת תתאים, הצלחת המצוירת יפה ונותנת תחושה חגיגית אבל אינה חובה.

בזמן שבית המקדש היה קיים היה מנהג שהיו אוכלים כזית מקרבן הפסח.
לזכר קרבן הפסח אנחנו מניחים מאכלים שונים על צלחת ובכך מקיימים את המצוות זיכרון אותם ימים.

אז מה צריך שיהיה על צלחת הסדר ולזכר מה אנחנו שמים אותו על הצלחת:

• זרוע – מסמלת את ה"זרוע הנטויה" שבה גאל ה' את אבותינו ממצרים.
  כזרוע יש הנוהגים לשים זרוע של כבש, יש ששמים כנף של עוף או שוק של עוף ואפילו גרוגרת של עוף.
  בכל מקרה צריך לצלות או לטגן את הבשר או לחרוך אותה מכל הצדדים על אש גלויה , פשוט שמים אותה על רשת צלייה ושורפים מכל הצדדים.
• ביצה – זכר לקרבן שהיה נהוג בעת העלייה לרגל.
  כשם שהביצה, ככל שמרתיחים אותה יותר כך היא מתקשה, כך בני ישראל: "כאשר יענו אותם כן ירבה וכן יפרוץ."
  אבל בעיקר מזכירה לנו הביצה הקשה את העבודה הקשה שעבדו אבותינו במצריים.
  מלבד הביצה הקשה ששמים בצלחת הסדר, מבשלים עוד ביצים קשות לכל הסועדים כי נהוג לאכול ביצים קשות בתחילת הארוחה.
• מרור – זכר לסבל של עם ישראל במצרים, נועד להזכיר את הפסוק: "וימררו את חייהם בעבודה קשה"
  כמרור אפשר להשתמש בכל ירק שעליו מרים: חסה, עולש וכמובן שורש חזרת.
• חרוסת – באה להזכיר את הטיט אותו הכינו בני ישראל במצרים ובו התמקדה עבודת הפרך של אבותינו במצרים.
  לחרוסת יש הרבה גרסאות ומתכונים.
  בעיקרון החרוסת עשויה מרסק של פירות ארץ ישראל, כל שילוב אפשרי ורצוי שיהיה מתוק.
  בעדות השונות ישנם מתכונים מסורתיים שונים לחרוסת, אבל בעיקרון גם רסק של תפוחים ואגוזים בתוספת קצת יין אדום , קינמון וסוכר זה חרוסת.
• כרפס – כל ירק שמברכים עליו בורא פרי האדמה נכלל תחת הגדרת הכרפס.
  אפשר לשים תפוח אדמה מבושל, גבעולי פטרוזיליה, או סלרי, אפילו גזר וצנונית נכללים בהגדרה של כרפס.
• חזרת – גרסה שונה של מרור.
  בעצם זה מרור מרוסק, כיוון שאוכלים ממנה בזמן הסדר.
  מערבבים ברסק גם סלק כדי להפחית מהחריפות.