זה נשמע משונה אבל בעצם למדתי לבשל מהסוף להתחלה והסיפור הוא כזה:
כשהתחתנתי לא ידעתי לבשל ואפילו חביתה הייתה בשבילי משימה קשה.
היינו אז שנינו בעלי ואני סטודנטים באוניברסיטה העברית וגרנו בירושלים.
החלטתי לקנות ספר בישול.
נכנסתי לחנות ספרים לא רחוק ממקום מגורנו וביקשתי ספר בישול למתחילים.
המוכרת הציעה לי את הספר "הבישול הטוב מזרח ומערב" של ליליאן קורנפלד.
פתחתי את הספר בכמה עמודים באקראי וראיתי שבכל עמוד בשורות צפופות ואותיות קטנות יש כ7-8 ולפעמים גם יותר מתכונים.
כל מתכון רק כמה שורות.
אין בספר אפילו תמונה אחת אבל לפי הכתוב בעמוד הראשון יש בו 3000 מתכונים וגם פרקים על "תזונה ומשק בית" בקיצור: אנציקלופדיה.
"אם המתכונים בספר הם רק כמה שורות, כנראה שהם קלים מאד להכנה" חשבתי לעצמי.
"את בטוחה שזה הספר הכי מתאים לבשלנים מתחילים?" רציתי לוודא עם המוכרת.
"זה הספר היחיד שיש לנו" ענתה קצרות.
עכשיו הבנתי.
רק אחר כך הבנתי שהמצרכים אמנם כתובים אבל כמויות בדרך כלל לא.
ההוראות מינימליות ומה שלא כתוב מנסים ולומדים תוך כדי התנסות.
ובאמת כך היה ובמשך הזמן התאהבתי בספר.
וגם היום עם כל הספרים החדשים עם ההוראות המדויקות והתמונות מעוררות התיאבון עדיין הספר הזה הוא ה"תנך" שלי!
אין מתכון מזרחי או אשכנזי שחסר בו.
צריך רק קצת ניסיון בישול כדי להשלים את ההוראות החסרות…
כסטודנטים גרנו בחדר אחד קטן של 11 מטרים מרובעים על גג בית בן 7 קומות ברחוב המלך ג'ורג בית מס' 41 בירושלים.
מה שקראנו לו מטבח היה בעצם פיסת שיש עם כיור וכיריים לבנים עם 2 להבות ועוד אחת קטנטנה במרכז.
כשהיינו ישנים על המיטה הנפתחת היו ראשינו מגיעים עד לארונות שמתחת לשיש.
ואז החלטתי להכין טשולנט.
פתחתי את הספר בפרק החמין ולמדתי מה צריך לעשות.
עשיתי הכול לפי הכתוב, ומכיוון שתנור לא היה לנו אז הלכתי לפי ההוראות של ליליאן קונפלד: חיפשתי ומצאתי בחצר בלטה שמתי אותה על הלהבה הכי קטנה ועליה את סיר החמין.
הבלטה שימשה פלטה חשמלית על גז וברוב התרגשות יצא הטשולנט הראשון שלי לדרך.
בלילה לא הצלחנו לישון, ריח החמין ממש מעל ראשינו היה פשוט משגע.
עד היום לא ברור לי איך התאפקנו עד שבת בצהריים.
ובקשר לספר: הוא נשרף אחרי כל כך הרבה שנים יחד עם המטבח וכל שאר הבית שלי (פוסט "ל"ג בעומר הפרטי שלי") ומכיוון שאין להשיגו בחנויות הספרים הבן שלי אורן השיג לי אחר משומש דרך האינטרנט.
אני לא יודעת של מי היה הספר אבל אני כל כך שמחה שהוא שוב איתי.
